מה היה המצב המשפטי עד לפני מספר שנים?

עד שנת 2010, כל בעלים של מסעדה או בית קפה אשר ביקש להגן על לקוחותיו ולספק להם אלטרנטיבה לימי החורף הגשומים, היה נתון לחסדיהם של פקידי הרשות המוניציפלית.

למעשה, ללא קבלה של היתר מפורש מהוועדה העירונית לתכנון ולבנייה, לא ניתן היה להקים כל מבנה ארעי ולקרות כל מוקד בילוי.

כל הקמה של פרגולה או סככה, ללא הסכמה – היו עלולים לבטל את רשיון העסק ולהעמיד את בעליו בפני קנסות כבדים.

אילו בעיות עיכבו את השינויים הרגולטורים?

ניתן לומר שהבעיות המרכזיות אשר עיכבו את השינוי המיוחל ואשר שמו את המסעדנים בעמדת נחיתות מול הרשויות המקומיות התחלקו לשני סוגים:

• הפגיעה במעבר החופשי של ההולכים והשבים.
• הרחבת השטח של מוסד הבילוי.

הפגיעה במעבר החופשי של ההולכים והשבים

כל יצירה של קונסטרוקציה חדשה עלולה הייתה לפגוע במארג האורבני העדין ולצמצם את רוחב המדרכות הקיימות במרחב העירוני.

לפי כך, הרשויות המקומיות היו נוטות לפסול את מרבית בקשות הסגירה משום שלא רצו לפגוע בסטטוס קו הקיים בין המגזר האזרחי למגזר העסקי ואף ביצעו העדפה מתקנת בלא מעט מקרים.

הרחבת שטח מוסד הבילוי שלא על פי חוק?

מתוך הנחה ( שהייתה נכונה במרבית המקרים) אשר טענה שהמבנה העסקי מימש את כל אחוזי הבנייה שאותם הוא רכש, לא יהיה זה הוגן לספק לו שטחים חדשים ללא תמורה.

הנחה בסיסית זו (שאינה התחשבה עם חירות העיסוק או עם התקנות לשעת משבר) סיפקה את הפן המשפטי הראשי בדחייה של מרבית הבקשות לסגירת חורף.

כיצד התגבר המחוקק על בעיות אלו?

ההבנה שהחוק הישן אינו מתאים לאפשרויות הטכנולוגיות של היום, כמו גם לצרכים העסקיים והתרבותיים של כל ישוב – מצעה את ביטויה המעשי בתיקונים האחרונים לחוק.

סעיף 26 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), מוצא איזון עדין בין הצרכים השונים ומאפשר לעסקים לבצע תחימה הרמטית של עסקיהם לתקופה מוגדרת.

משום שאין מדובר על מבנה קבוע, אין צורך להתחשב באחוזי הבנייה הקיימים בכל מבנה וניתן להסיר אותו בקלות בסופה של כל עונה – כך שגם הפגיעה במעבר החופשי תהיה מצומצמת.

וזוהי לשון החוק:

"הקמת מיתקן עשוי חומרים קלים, המגן על היושבים בבית אוכל מפני השפעת מזג האוויר בחלק מחודשי השנה – סגירה עונתית, בתחום המגרש או ברחוב פטורה מהיתר, ובלבד שתקופת הצבתו לא תעלה על התקופה שנקבעה להצבת מיתקן כאמור לפי חוק עזר של הרשות המקומית או לפי תנאי רישיון עסק".

 מה היה פסק הדין התקדימי אשר הביא ליישום השינוי הרגולטורי?

ניתן לומר שהרגולטור המקומי צעד בבטחה אל השינוי בעקבות פסק הדין התקדימי של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן.

בקביעתה התקדימית, פסקה ד"ר אגמון – גונן כי יש למסד את היכולות של בתי הקפה והמסעדות להגן על לקוחותיהם מבלי הצורך להיעזר באינטרפרטציות שונות לחוק התכנון והבנייה.

השופטת קבעה כי החוק החל על בנייה מצומצמות, מהווה את המעטפת הרגולטורית המתאימה לסגירה של מתחמי בילויים בעונות החורף.

מה ההבדל בין היתר בנייה רגילה, לבין היתר בנייה מצומצמת?

ההבדל בין היתר בנייה רגילה, לבין היתר בנייה מצומצמת, הינו משמעותי ונוגע באופן ישיר לאישורים הנדרשים מכל מוסד קולינרי בטרם ביצוע הסגירה.

היתר לבנייה רגילה מחייב קבלת אישורים של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ממש כאילו מדובר במבנה חדש.

וזאת על אף שבעל העסק כבר מחזיק במבנה קיים, ברישיון עסק לקיום פעילותו הסדירה ומשלם את מלוא ההיטלים העירוניים.

קריטריונים לקבלת היתר בנייה מצומצם

הקריטריונים לקבלת היתר בנייה מצומצם נחשבים לקלים באופן יחסי ואינם דורשים כל ביצוע התאמות אופרטיביות או תשלום יקר. יחד עם זאת יש לעמוד בקריטריונים הבאים: יש להציג אישורים ממכבי האיש, אגף התכנון ובעל הזכויות בנכס. כמו כן, יש להראות את נסח הטאבו הראשוני ולשים לב ששולמו כל היטל השבח כמחויב על פי דין.

מה צריך בעל בית קפה לעשות כדי להשיג היתר בנייה מצומצם ?

1.להתחייב בפני הרשות המקומית כי מדובר במבנה הארעי ולציין את התאריך הסופי שבו הוא יפורק.

2. יש להראות כי ברמה ההנדסית, הדבר לא יפגע בקונסטרוקציה הקיימת – לא יסכן את הדיירים בבניין או את הלקוחות של בית העסק. כדי לעשות זאת יש להשתמש בשירותיו של מהנדס אזרחי.
3. לתאר את הבקשה באופן מפורט ולהראות שכתובת הנכס ושטח המגרש הינם חופפים וכי הייעוד של המבנה החדש הינו למטרות בילוי ומסחר.
4. להוסיף בבקשה את שמו של בעל הנכס ( במידה ואתם שוכרים את המקום ) ואת אישורו לכך.
5. להוסיף את חתימתכם למסמך הבקשה.

 איך תבטיחו את הצלחת הבקשה?

חשוב לבחור במהנדס אשר נחשב לאוטוריטה בתחומו ולציין את סגנון הסגירה שאותה אתם מבקשים לבצע. חשוב כי הבקשה תבהיר כי אינכם מבקשים לבצע כל שוני בתשתית המבנה או בקווי המתאר שלו.

ניתן לראות שבשנים האחרונות ישנה שאיפה להקל על בעלי עסקים קטנים מפני הפסדים כלכליים אשר אופייניים לעונת החורף, וכי הפסיקות האחרונות מהוות המשך של מגמה מעודדת. השינויים הרגולטורים, אשר מצאו את ביטויים המשפטי בסעיף מס 26 לתקנות התכנון והבנייה, מאפשרים לבעלי בתי קפה לסגור בקלות את הרחבה החיצונית של עסקיהם.